ברוכים הבאים 2019

כבעלת עסק בישראל – אני משלמת מיסים כמו כולם!

רק מה?! 540,000 כמוני (עצמאים ובעלי עסקים) חסרי זכויות. משלמים יותר (על הכל!) ומקבלים אפס זכויות יסוד.

ולא – אני לא בוכה על זה – אני בוחרת לייצר שינוי – שינוי אמיתי , שינוי שרק ביחד נצליח לקדם.

כן – עסקים קטנים ובינוניים – הפך לטרנד בשנים האחרונות ובשנת 2018 בפרט.

כולם רוצים לעטוף אותנו – מבטיחים הבטחות – ובפועל? קל מאוד להתעלם מ- 540,000 בודדים (חכו חכו – כמה הבטחות הולכות להיות בשלושת החודשים הקרובים ).

דמי אבטלה, ימי מחלה, פנסיה חובה, חופשת לידה וזה רק קצה הקרחון.

אנחנו העצמאים ובעלי העסקים לרוב – עובדים בנפרד זה מזה, פזורים בארץ, מפזרים בתחומי העיסוק שלנו, חלקנו בביתנו – שום דבר לכאורה לא  מאגד אותנו / מייחד אותנו (מאוגד ומיוחד של ההסתדרות). כל אחד ומשימותיו באחזקת העסק שלו, בהישרדות היומיומית– אבל בנינו, המצוקה שלנו עצומה – אין לנו ימי מחלה, חופשה, הבראה ועל דמי אבלה אין בכלל מה לדבר. וכמו שכתבתי, רק קצה הקרחון של אפס זכויות!

אל אף ולמרות שאנו משלמים לרשויות המיסים כמו כל שכיר (ואף יותר) אם הילד שלי חולה– ולא אעבוד, מה שבטוח  אפסיד את הכסף של ימי העבודה הללו, אם עצמאי סוגר את העסק שלו – לא! אין דמי לנו אבטלה או חלילה תקופה של חסד למציאת תעסוקה חדשה, אפילו אם עצמאי יושב שבעה (שלא נדע) אף לא אחד יחזיר לו את הכסף בגין הימים האבודים.

עצמאים = מטושטשים

אנחנו מאוד ברורים כאשר נדרשים לשלם את המיסים ומאוד “בלתי נראים” כאשר אנחנו צריכים את הזכיות שלנו כמו כל עובד.
אנחנו עובדים במשרות מלאות ללא הגדרה של שעות, ללא ימי חופשה – כי מי ישלם עליהם.
אנחנו משלמים את המיסים אבל בפועל זכויות סוציאליות אין לנו!

שהרי בכל שנה נפתחים לא מעט עסקים בישראל – בכלל העולם הולך לכיוון הפרילנסרים (מבטיחה מאמר בנפרד) – 99.6% מכלכלת ישראל היא העסקים הקטנים והבינוניים, ואם נסתכל על כלכלות אחרות בארצות המערב העסקים הקטנים והבינוניים הם המנוע לצמיחה.

חלק מארצות אירופה – נותנות פטור ממיסים בשנה עד שלוש השנים הראשונות לקיומו של עסק – אשראי גדול ולא מעט הקלות – ואצלנו? מדינה שקמה על ערכי הסוציאליזם – עצמאים ועסקים קטנים נחשבים למטושטשים.

אז מה הפלא שאחת לשעה נסגרים חמישה עסקים?
תשלום הביטוח הלאומי שלנו הוא כ- 16% מההכנסות – ובואו נראה מה אנחנו מקבלים בתמורה?
ימי מחלה – לא! (ביטוח פרטי – ולא נחשב הוצאה מוכרת)
דמי אבטלה – לא!
בעצם …. כלום. כך שלנו העצמאים – המוסד לביטוח לאומי הוא בכלל לא ביטוח! הוא עוד נטל! עוד מס!

המיסים הללו שאנו משלמים, ללא קבלת שום תמורה בגינם לרוב לא משאירים לנו תזרים פנוי, ולכן אין מה לדבר על הפנסיה (חוק פנסיה חובה שנכנס לתוקף הוא חשוב רק שהפך להיות מס נוסף,  בטח במתכונתו הנוכחית וללא הסברה/ השתתפות).

המדינה פחות מאפשרת לנו לפתח את העסקים ולבסס אותם. עידוד עצמאים וקידום עסקים קטנים אמור להיות האינטרס המובהק של המדינה. שהרי אנחנו מנוע הצמיחה הגדול ביותר – בייצור מקומות עבדה, בתל”ג, אנחנו מקדמים יזמות וחדשנות, מספקים פרנסה, מעודדים תחרות – והמדינה חייבת לראות בנו את היתרון והפתרון ולא רק לדבר על זה (עוד שלושה חודשים בחירות…..)

אני לא מאמינה במאבקים, ולא במחאות.
אני חסידה גדולה של השראות – אני מאמינה שביחד אנחנו כוח!
כוח שיכול לייצר שינוי
אם רק “נצא” מהלבד שלנו – ונתאחד לכוח עצום של 540,000 נצליח לייצר שינוי אמיתי.

אתי רז – יזמית ומנכל ALL CLUB
קהילת עסקים ומועדון צרכנות לעסקים הקטנים והבינוניים בישראל